.

מאת: מערכת החדשות.

היום החל מן השעה 10:00 בבוקר ועד לשעה 16:30 שידר רדיו "קול דימונה" משדר מיוחד לאיסוף תרומות לנזקקי העיר. ראש העיר מאיר כהן סגניתו ומחזיקת תיק הרווחה מרינט וקנין, סגנו יהושוע אמסלם הממונה על אגף שפ"ע, ראש מנהל חינוך ורווחה משה נחום, יושב ראש ארגון ההורים העירוני שמעון אסולין, מאיר חזן סגן מנהל האגף לצעירים, יהודה לאון אלמליח מנהל ומייסד העמותה "לב חסדי משה" הפועלת 365 יום בשנה לטובת נזקקי העיר, מתי חיון הרכז המוניציפאלי, סילביה מזגאוקר, רחל חזן ורג'ין טובול מהאגף לשירותים חברתיים, מנהל האגף לשירותי רווחה בעירייה אדו מנקיטא, הרה"ג יצחק אלפנט שליט"א רבה הראשי האשכנזי של העיר, השדרים הצעירים אור אזולאי, דוריס נעים, ועינב דיין היו ממובילי המשדר, איריס אזולאי מזכירת המרכז לתקשורת הפיקה וניתבה שיחות, ויפה זגורי סייע בהכנות. מקסים אמזלג הפיק, והעיתונאי ומרכז הטלוויזיה הקהילתית 98 שלום בר-אבי ששידר לראשונה מזה למעלה מחצי שנה שלא פתח שידור. כל אלו חברו יחדיו ליום שידורים מיוחד בו נאספו התרומות למען עניי העיר ורווחתם לקראת ערב ליל הסדר. רוב מוסדות החינוך בדימונה מגני הילדים ועד לתיכונים כולל מתנדבי ונבחרי ארגון ההורים העירוני פתחו את הכיס ותרמו בעין יפה. המשדר המסורתי המשודר ברדיו "קול דימונה" 106 FM זה למעלה מ 6 שנים אותו ייסד סגן ראש העיר המנוח יוסי עזריאל ז"ל יצא מן הכוח אל הפועל הודות לנכונותו עזרתו ותמיכתו של מנהל "מרכז תקשורת" שלומי גנון, ובכפוף לתנאי רישיון השידור בחטיבת הרדיו של "קול ישראל" התאפשר המשדר המיוחד בו נאספו שקל בשקל למעלה מ 266.000 שקלים לטובת מבצע קמחא דפיסחא 2010.

הי, קוראים לי תאיר, האמת אנחנו קצת מכירים, בכל זאת אני שכנה שלכם כבר לא מעט זמן -

אני גרה בקצה הגבעה ליד תשלו"ז, כן כן, בכפר הסטודנטים של איילים. לקראת יריד שישי בכפר הממשמש ובא רציתי לספר לכם קצת על העמותה בה אני לוקחת חלק, או בעצם לכתוב כמה מילים על הבית שלי.  עמותת איילים הוקמה בשנת 2002 ע"י חבורת צעירים יוצאי צבא, במטרה לחזק את מפעל ההתיישבות והמעורבות החברתית בנגב ובגליל. תפקיד העמותה הוא להחיות דגם ישראלי של התיישבות, המונע ע"י צעירים, תוך יצירת אקלים ערכי וחידוש רעיון הציונות - בדגם המתאים למאה ה-21.

זה קורה מידי שנה, לקראת חג פורים, כל מתנדבי האגודה למען החיל בדימונה  מתכנסים על מנת לקבוע תכנית לוגיסטית רבת משמעות וחינוכית הכוללת פריסה ברחבי העיר בכל מוסדות החינוך בעיר, המטרה  לאיסוף כמה שיותר משלוחי מנות לטובת לוחמי צהל בפיקוד הדרום. למעלה מ 40 דני ילדים ו12 בתי ספר השתתפו במבצע הצבאי של המתנדבים מדימונה. בעקשנות והמון אהבה עשו מידי יום ביומו המתנדבים מי ברגל ומי ברכב לכל מוסד אפשרי לבצע את איסוף החבילות של ילדי מערכת החינוך בדימונה. כאשר הם מלווים בקבוצת חיילים וחיילות ומשאית צבאית. בכל גן שהגיעו התקבלו בסבר פנים, השתתפו בפעילות עם הילדים, התחבקו, הצטלמו, קיבלו משלוחי מנות וממתקים לפורים, ברכות שנכתבו וצורפו לאריזות. והעמיסו למשאית הצבאית שהובילה הכל למשרדי האגודה למען החיל. שם כמובן חבילות שהגיעו בתפזורת נארזו בצורה מסודרת למשלוחי מנות אישיים לחיילים ע"י מר סידי, המתנדב המיתולוגי של האל"ח, אשר לא שש לסייע בכל הזדמנות ובעיקר במבצע הזה. קורים דברים מרגשים בשבוע זה, המפגשים בין החיילים לילדי הגן ובתי"ס  יוצרים חיבור מעניין ומרנין, הילדים מביעים את התלהבותם ורחשי ליבם והחיילים מגיבים  בשמחה טבולה באושר רב ומה יותר מתאים בחודש זה המוקדש לנושא ה"נתינה".

 מה שהחל במאה ה- 8 לספירה מגיעה היום לדימונה.... הקראים באים.

מאת: מערכת החדשות העירונית.

 האם מה שהחל כזרם שונה ושולי ביהדות עוד בימי המאה השמינית לספרה תופס תאוצה מוסוות ומחודשת בדימונה? תחקיר מערכת החדשות ברשת האינטרנט בדימונה מעלה כי ייתכן וישנה פעילות מוסוות אשר כביכול נראית דתית נעימה ומסבירת פנים התוקעת לה יתד בלב העיר. מי אלו הקראים? נצלול למעת היסטוריה. הקראים נקראו "בני מקרא" או "בעלי מקרא" - כינויים שהדגישו את הקשר שלהם למקרא הקראים הסתמכו רק על הכתוב במקרא - בתורה, וקיימו רק את המצוות הכתובות בתורה שבכתב - ולא את הדינים והמצוות של התורה שבעל-פה. מנהיגם הראשון היה ענן בן דוד, בן לאחת המשפחות המיוחסות בבבל באותה תקופה. מנהיגי הקראים נקראו נשיאים, והם ראו את עצמם צאצאי דויד המלך. למעשה מדובר בכת לכל דבר ועניין, כת הקראים הגיעה לשיא פריחתה במאות 10 - 11. בתקופה זו התפשטו קהילות הקראים במזרח, והתגבשו עקרונותיה של הכת.

יצחק ג'קי אדרי כבר שנים רבות זועק וכואב את מעמד העובדים היום ניגע באחד מה מהמאמרים הכי נקראים באינטרנט.

התרגלנו בשנים האחרונות ליחס משפיל וכוחני מצד בעלי ההון שהתנגדו בכל תוקף להתאגדות עובדים, התרגלנו חדשות לבקרים לשמוע על פעילים חברתיים מפוטרים מכוח זרוע השררה  ושכול "עוונם" היה לרצות להתאגד מתוך הזכות לחופש ההתאגדות, המובילים ברמיסת הזכות היו בעלי ההון, הטייקונים ששמו ללעג, ורמסו ברגל גסה את זכויות האדם של העובדים, והיו גם כאלה שבזו לפסיקות בתי הדין לעבודה בישראל.  היום מצטרפים למערכה הגדולה לשבירת הזכות לחופש ההתאגדות גוף חברתי מהמעלה הראשונה המאגד תחתיו עוד מספר עמותות, גוף הפועל במקומות שהמדינה בחרה לנטוש ולהזניח, גוף שכל עובדיו מסורים ושעושים עבודת קודש בקהילות חסרי הישע, גוף שכל פעילותו הם ציוני דרך באחריות חברתית, גוף המעסיק מאות עובדים ועובדות בתנאים של מלכ"ר נותן שירותים לשונה ולחריג, עמותה! שהיא גוף נאור שמנוהלת ע"י אדם שהגדרתי מעל לכל במה כאדם אמיץ,

ביום רביעי בשבוע הבא תתקיים שביתה כללית של כל הרשויות בארץ, המשמעות היא שכמובן לא תהיה קבלת קהל ברשויות ברחבי הארץ ולא יפנו אשפה והאשפה תיערם ברחובות, כמו כן לא יינתנו כל שירותים עירוניים. ראשי הערים צפויים להגיע לבתי הספר התיכוניים וללמד "שעת אזרחות", בה יסבירו לתלמידים על הסיבות לשביתה. אמנם השביתה תמשך רק יום אחד אך מהשלטון המקומי מוסרים לנו שזו רק אזהרה ואם הממשלה לא תעטר לבקשות הרשויות השביתה תהיה ארוכה יותר ותזכיר שביתות ארוכות מהעבר.

השביתה היא כתוצאה מהקיצוץ בתקציבי הרשויות המקומיות בשנת 2010.  "במקום שהממשלה תוריד בחצי אחוז את המע"מ, היא צריכה להעביר את הכסף הזה למקום שבאמת דרוש לאזרחים – לרשויות המקומיות", אמר ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, המשמש גם כיושב ראש פורום 15 הערים הגדולות. עוד הוסיף יו"ר מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט "נכון להיום חסרים 900 מיליון שקל בתקציבים לרשויות המקומיות והפגיעה התקציבית פוגעות בכל הרשויות, חזקות וחלשות", "ניסינו בכל כוחנו למנוע את היציאה למאבק, אך הממשלה לא הותירה בידינו ברירה. החינוך ייפגע קשות, שירותי הרווחה מקוצצים, מחירי המים מאמירים – והאזרחים משלמים את המחיר".

ביום רביעי כאמור מגדירים בשלטון המקומי את השביתה כ"שביתת אזהרה", אך לדברי ראשי הרשויות מדובר בצעד ראשון במחאה נרחבת נגד מדיניות הממשלה. "לא נהסס להתקדם עד כדי שביתה כללית אם יהיה צורך".

מאת שלום בר אבי

מיכל ברדה צעירה ברוחה מעורבת חברתית בכל תחום מתחומי החים בעיר הזו. כותבת דעות במקומונים, שותפה לעשייה במועדון "וצו" פעילה ושותפה מלאה בעשייה הברוכה במרכז "אישה לאישה". את רוח ההתנדבות היא ינקה מבית ההורים. מיכל ביתם של יגאל ושולמית אלעל, האבא יגאל אלעל ממייסדי העיר ומנהל המעברה הראשון בעיר, אשר במו ידיו בתוקף תפקידו באותם ימים בסוכנות היהודית קלט מאות מתושבי העיר וליווה אותם ברגעים הראשונים על לתום תהליך הקליטה. לדימונה הם הגיעו בשנות השישים המוקדמות כדי לסייע ליישוב המקומי להתפתח. מיכל נולדה בקיבוץ "רגבים" ליד בנימינה והייתה לתינוקת הראשונה שנולדה בקיבוץ. בדימונה היא סיימה את תיכון "ליהמן" במחזורים הראשונים של בית הספר. לימים נישאה לבחיר ליבה ואהובה מוריס ברדה אף הוא מוותיקי העיר וכיום גמלאי של הקריה למחקר גרעיני בעיר. על פועלה במשך השנים בקרב נשות העיר הן ב "ויצו" והן ב "מרכז אישה לאישה" היא הומלצה על ידי מנהלות המרכזים כמקבלת אות המתנדב לשנה זו. במשך שנים ארוכות טיפלה בילדים בפעוטונים. היא אהבה כל רגע במחיצתם של התינוק. מיכל אמא של חיים בן 32 רב בקהילה היהודית במיאמי שבארצות הברית ולכרמית בת 28.  מיכל ברדה פעילה בגלוי ובסתר למען כלל נשות העיר, מיכל נוהגת להגיע לכל פעילות עירונית ברחבי העיר ליטול בה חלק ולשתף את חברותיה.

חברת מפעלי תובלה, מקבוצת כימיקלים לישראל, ממשיכה לעשות שמח לבני הגיל השלישי של מועדון בית אפרים בדימונה.

השבוע חגגו במועדון את חג הפורים בנשף ססגוני ושמח במיוחד.

כל באי המועדון (ללא יוצא מן הכלל) התחפשו והשתתפו בתחרות תחפושות נושאת פרסים.

נציגי עיריית דימונה הגיעו לברך:  אילנה אזולאי מהיחידה הקהילתית,  מרינט וקנין סגנית ראש העיר, ואדו מנקיטה הממונה על הרווחה.

ממפעלי תובלה השתתפו המתנדבים שמלווים את העשייה במועדון באופן שוטף: מנהל התפעול מאיר סגל, שברך את המשתתפים וסקר את המשך העשייה המתוכננת, איציק אברמוביץ', משה אזולאי, אילן קדושים ויגל אברהם עוזר מנכ"ל מפעלי תובלה . גם החברים מרותם אמפרט נגב הגיעו: אורי ניסים ורחל בר שלום.